Vayedaber

פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְתָא. מָכַר לוֹ פֵּירוֹת וְשִׁייֵר לוֹ קַרְקַע הַמּוֹכֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא שֶׁאֵין לוֹ פֵירוֹת. חָזַר וּלְקָחָן מִמֶּנּוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נָתַן לָהּ קֳדָשִׁים הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. יֵינוֹת שְׁמָנִין וּסְלָתוֹת כָּל דָּבָר שֶׁכְּיוֹצֵא בוֹ קָרֵב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אָסוּר. אֵין בִּכְלָל אֶלָּא פַרְכִּירֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁלְשִׁיבֳּלִין. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁנָּתַן לָהּ בְּאֶתְנַנָּהּ כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים הַלּוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק מֵבִיא בִּיכּוּרִים. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין כְּשֶׁהָיוּ הַגְּפָנִים מִשֶּׁלָּהּ וּמָכַר לוֹ פֵירוֹתֵיהֶן וְחָזַר וּנְתָנָם לָהּ בְּאֶתְנַנָּהּ. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אֶתְנַן. הָא לֹא הָיָה אֶתְנַן מֵבִיא. הָדָא אָֽמֶרָה חָזַר וּלְקָחָן מִמֶּנּוּ מֵבִיא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אלא ודאי כי אנן קיימין בשהיו הגפנים משלה. בתחילה או השדה ומכרה לו פירותיהן וחזר ונתנם לה באתננה לאלו הפירות וטעמא מפני שהיה אתנן לא תביא אותן לבכורים הא אם לא היה אתנן מביאה אותן א''כ הדא אמרה דבעלמא אם חזר המוכר ולקחן להפירות ממנו מביא בכורים:

אין בכלל וכו'. כלומר אין לנו לרבות בכלל שאמר וכל דבר שכיוצא בו קרב אלא אלו פרכילי ענבים ועטרות של שבלים שהבכורים באין מהן וכיוצא בהן שהרי הקרב על גבי המזבח כבר נשנו ואם כן האי וכל דבר לרבות בכורים הוא דאתא שאף הן באין לבית ואסור להביאן מאתנן והשתא מה אנן קיימין להא והיכי דמי שיהו אסורין משום אתנן הא לאו הכי היו ראוין לבכורים:

אם כשנתן לה באתננה. לאלו פרכילי ענבים וכו' קשיא וכי כך אנו אומרים הלוקח מן השוק מביא ביכורים בתמיה ומאי אריא משום אתנן תיפוק ליה דבכה''ג לא שייך בהו ביכורים כלל:

פשיטא הדא מילתא מכר לו הפירות ושייר לו הקרקע. לעצמו בהא פשיטא לן דהמוכר אינו יכול להביא ואפי' הן עדיין מחוברין ורצה המוכר לקיים מצות הבאת ביכורים מהן אינו יכול לפי שאין לו הפירות שכבר מכר לזה וכן הלוקח אינו יכול להביא שהרי אין לו בקרקע כלום וכדאמרן לעיל ולא נקט הכא אלא המוכר משום הבעיא דלקמיה:

חזר ולקחן ממנו. כי קא מיבעיא לן אם חזר המוכר ולקחן להפירות מהו שיכול להביא עכשיו מהן דהרי יש לו הקרקע עם הפירות או דילמא מכיון שבתחלה יצאו מרשותו הוו להו כמי שלקחן מן השוק ואינו מביא:

נישמעינה מן הדא. מתני' דתנינן בפ''ו דתמורה גבי איזהו אתנן שאסרה תורה להביא לבית וכו' נתן לה קדשים לא חייל עליהן אתנן והרי אלו מותרין נתן לה יינות ושמנים וסלתות וכל דבר וכו' אסור:

רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִילָא. 5a מָכַר לוֹ שָׂדֶה בְּקָמָתָהּ. הַלּוֹקֵחַ מַהוּ שֶׁיָּבִיא מִּמֶּנָּה בִּיכּוּרִים. אָמַר לֵיהּ לָמָּה לָאו. עַד כְּדוֹן לַחָה. אֲפִילוּ יְבֵישָׁה. אָמַר לֵיהּ אֲפִילוּ יְבֵישָׁה אֲפִילוּ קְצוּרָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ חִיטִּין. כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים הַלּוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק מֵבִיא בִּיכּוּרִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מכר לו שדה בקמתה. והרי היא עומדת ליקצר הלוקח מהו שיביא ממנה בכורים דקס''ד דהואיל ונגמרה מקודם שבאה לידו לאו כשלו הויא לענין ביכורים:

א''ל למה לאו. מהיכי תיסק אדעתך דלא יביא הרי עכשיו מיהת שלו היא השדה והפירות:

עד כדון לחה. עד כאן בקמה לחה אם אפילו ביבישה הדין כן דאפשר הואיל ויבשה ברשות המוכר כבר כנתלשה חשיבא:

א''ל אפילו יבישה אפי' קצורה. ומכר לו פירות התלושין עם השדה מביא הוא שהרי יש לו השדה עם פירותיה:

מעתה אפי' חיטין. בלבד מכר לו נימא נמי דמביא ומהדר ליה כן אנו אומרים הלוקח מן השוק מביא ביכורין בתמיה וכי בלוקח הפירות מן השוק יכול הוא לומר מן האדמה אשר נתת לי הא ודאי לא דכל שאין לו בקרקע כלום אינו מביא:

חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הִפְרִישָׁן קוֹדֶם לֶחָג וְעָבַר עֲלֵיהֶן הֶחָג מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. הִפְרִישָׁן קוֹדֶם לַחֲנוּכָּה וְעָֽבְרָה עֲלֵיהֶן חֲנוּכָּה וְנִרְקָבוּ. לְאַחַר חֲנוּכָּה לֹא קָֽדְשֵׁי. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי זְעִירָא כְּהָדָא דַחֲבֵרַייָא. סָבַר רִבִּי זְעִירָא שֶׁכָּל הַבִּיכּוּרִים שֶׁנִּרְאוּ לִיתּוּר בָּאָרֶץ אֵינָן נִיתּוּרִין אֶלָּא בְקִרְייָה. וְלֵית לַחֲבֵרַייָא כֵּן. אִית לְהוֹן בְּשֶׁהִפְרִישָׁן קוֹדֶם לֶחָג לַהֲבִיאָן אַחַר הֶחָג. וְהָתַנִּינָן אֵיו מְבִיאִין בִּכּוּרִים לֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ. מָה נָן קַייָמִין. אִם בְּפֵירוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל הַפֵּירוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מִכִּיוָן שֶׁלֹּא שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּבָר בָּרוּר שֶׁלֹּא הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר וְהֵן אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבוֹא הָעוֹמֶר וִיתִּירֵם. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְּפֵירוֹת שֶׁחָֽנְטוּ קוֹדֶם טֹוֹ בִּשְׁבָט עַל פֵּירוֹת שֶׁחָֽנְטוּ אַחַר טֹוֹ בִּשְׁבָט. מִכִּיוָן שֶׁהוּא מִן חָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן. הָוא מִן חָדָשׁ עַל חָדָשׁ מָבִיא. וְסָֽבְרִינָן מֵימַר לְאַחַר חֲנוּכָּה אֲנָן קַייָמִין. אָמַר רִבִּי חִינְנָא בִּזְמַנָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר חיננא בזמנן. כלומר מהא לא קשיא כלל לחברייא דאיכא למימר דבזמנן קאמר דמביא מחדש על חדש והיינו כשיגיע עצרת שהוא זמן הבאת ביכורים אז מביא מן אלו שחנטו אחר ט''ו בשבט על אחרים שחנטו ג''כ לאחר ט''ו בשבט ולאפוקי שלא יביא מאלו שחנטו קודם ט''ו בשבט על אלו שלא חנטו עד לאחר ט''ו בשבט וכי קאמרי חברייא דלאחר חנוכה לא קדשי היינו באלו שבכרו קודם חנוכה והפרישן לאחר חנוכה וכטעמא דפרישית לעיל דמכיון שבכרו בזמן הראוי להבאת הביכורים ולא הפרישן עד לאחר כן נדחו אבל אלו שלא בכרו עד לאחר חנוכה הרי הן חשובין משנה הבאה ומביאין מהן בזמנן והיינו בעצרת וכפרישית במתני':

מכיון שהוא מן החדש על הישן הא מן חדש על חדש מביא כצ''ל. וסברינן מימר לאחר חנוכה אנן קיימין. השתא מסיק להקושיא כלומר דטעמא דמכיון שהוא מן החדש על הישן הוא דאינו מביא ותידוק מינה הא מן החדש על חדש מביא והיינו מאותן שחנטו לאחר ט''ו בשבט על פירות שחנטו ג''כ אחר ט''ו בשבט דמן החדש על החדש הוא והרי ט''ו בשבט סברין מימר וכו' כלומר הא פירות אלו בכרו לאחר חנוכה הן ואת אמרת דמביא וקשיא על חברייא דאמרי אחר חנוכה לא קדשו:

אלא כי אנן קיימין בפירות שחנטו וכו'. כלומר אלא ודאי דלא איירי הכא בביכורי תבואה שר''ה שלהן תשרי אלא בפירות האילן הוא דאיירי שר''ה שלהן ט''ו בשבט והיינו חדש וישן דקאמר שאין מביאין מהפירות שחנטו קודם ט''ו בשבט שהן ישן על החדש והן פירות שחנטו לאחר ט''ו בשבט וכן איפכא:

אם בפירות שהביאו שליש לאחר ר''ה. וזהו מן החדש על הפירות שהביאו שליש לפני ר''ה כצ''ל וזהו על הישן קשיא דהרי מכיון שאלו לא הביאו שליש לפני ר''ה דבר ברור הוא שלא השרישו קודם להעומר דאם השרישו קודם לעומר האיך אפשר שלא יביאו שליש גידולן עד לאחר ר''ה וא''כ כשלא השרישו קודם העומר אסורין הן עד שיבא העומר הבא ויתירם כדתנן לעיל ריש מסכת' חלה וא''כ אינן ראוין הן לביכורי' כלל כדתנן במנחות פ' ר' ישמעאל אין מביאין מנחות ובכורים קודם לעומר ואם הביא פסול ומאי האי דקאמר אין מביאין מן החדש וכו' הא הן עצמן אסורין הן להביאן לביכורים:

מה אנן קיימין. כלומר והשתא היכי דמי להא דתני אין מביאין אותן לא מן החדש וכו':

והתנינן בבריית' אין מביאין בכורים וכו'. ואסיפא דמילתא דחברייא פריך דקאמרי הפרישן אחר חנוכה לא קדשי וכדמסיק הקושיא לקמן:

ולית ליה לר' זעירא כהדא דחבריי'. ר' זעיר' בהלכה דלעיל כדמייתי לי' דסבר הוא שכל הביכורי' שנראו ליתור בקריאה אין ניתורין אלא בקרייה והרי אלו שהפרישן קודם החג נראו לקרייה ולדידיה לית להו תקנתא להביאן אחר החג בלא קרייה ודלא כחברייא ולית לחברייא כן ושואל הש''ס אם חברייא פליגי בהא ולית להו להא דר' זעירא וקאמר דאית להון והא דקאמרי דאם עבר עליהן החג מביא ואינו קורא בשהפרישן בתחילה קודם לחג על מנת להביאן לאחר החג ודמיא להא דלעיל בשלקטן בתחילה לשלחן ביד אחר שלא נראו לקריאה כלל והלכך מביא ואינו קורא:

לאחר חנוכה. אם הפרישן לאחר חנוכה לא קדשי כלל דמכיון שבכרו קודם חנוכה ולא הפרישן עד אח''כ שוב אין תורת ביכורים עליהן והרי הן כחולין:

הפרישן קודם לחנוכה. שהוא זמן הבאה בלא קריאה ועברה עליהן חנוכה ירקבו כצ''ל לפי שכבר נדחו מאחר שהפרישן בזמן הראוי להבאה ולא הביאן עד שעבר הזמן שלאחר החנוכה אין מביאין הלכך ירקבו:

הפרישן קודם לחג. שהוא זמן קריאה ועבר עליהן החג קודם שהביאן מביא אותן ואינו קורא ולקמן מדייק עלה:

לְמִי נִצְרְכָה לְרִבִּי יוּדָה. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר מַגִיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד קָרָא וְחָזַר וְהֵבִיא מִמִּין אַחֵר הֲרֵי זֶה אֵינוֹ קוֹרֵא. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי כֵן. וְאָמַרתָּ וְשָׂמַחְתָּ. הֲוֵי אוֹמֵר עַל הַשִּׂמְחָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תני רשב''י כן. דפעם אחת הוא מגיד ויליף מדכתיב וענית ואמרת וכתיב ושמחת הוי אומר על השמחה הוא קורא ועיקר השמחה בפעם הראשונה ומשמעות דורשין הוא דאיכא בינייהו:

גמ' למי נצרכה. הסיפא דמתני' לר' יודה דאע''ג דלעיל אמר מגיד וחוזר ומגיד ממין אחד הני מילי בשני בני אדם אבל הרי שהביא וכו' ה''ז אינו קורא:

נִטְמְאוּ בָעֲזָרָה נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. נִטְמְאוּ הַבִּכּוּרִים הַסַּלִּין נִיתָּנִין לַכֹּהֲנִים. דִּכְתִּיב וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נטמאו וכו' הסלין נתנין לכהנים. כדין שאר בכורים דכתיב ולקח הכהן וגו' מכל מקום:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם יְחִידִי אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ. וְתַנִּי כֵן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. שְׁנִיִּם אֵין חַייָבִין עֲלֵיהֶן חוֹמֶשׁ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב הוּנָא. שְׁנִיִּם לוֹקְחִין אֲפִילוּ מִן הַשּׁוּק. מָה אַתְּ עֲבַד לוֹן. כְּתוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים אוֹ כְעִיטּוּר הַבִּיכּוּרִים. אִין תַּעַבְדִּינוֹן כְּתוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. אִין תַּעַבְדִּינוֹן כְּעִיטּוּר הַבִּיכּוּרִים חַייָבִין בִּדְמַאי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מה את עבד לון. להשניים לענין דין אם כתוספת בכורים נחשבין או כעיטור ביכורים וכדמפרש ואזיל הנ''מ ביניהם דתנן לקמן בפ''ג דר''ש אומר ג' מדות בבכורים וכו' תוספת בכורים פטור מדמאי ועטור בכורים חייב בדמאי ואלו השניים איזה דין להם כדמסיק להבעיא אם תעבדינן וכו' ולא איפשטא:

שנים לוקחין. אותן אפי' מן השוק לפי שאינן באים אלא תחת אותן שכבר הפריש מפירותיו ואבדו:

גמ' אמר ר' יוחנן משום יחידי אני שונה אותה. להא דקתני השניים אין חייבין עליהן חומש ותני כן דיחידאה היא ר''ש בן יהודה וכו':

הלכה: מָה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין הִגַּדְתִּי הַיוֹם. פַּעַם אַחַת הוּא מַגִּיד וְאֵינוֹ מַגִּיד פַּעַם שְׁנִייָה. וְלֵית לְרִבִּי יוּדָה כֵן. אִית לֵיהּ בְּאָדָם אֶחָד. אֲבָל בִּשְׁנֵי בְנֵי אָדָם מַגִּיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מה טעמון דרבנן וכו'. וכי לית ליה לר' יודה כן וקאמר דאית ליה אלא דמוקי להאי דרשא באדם אחד וכו' כדפרישית במתני':

משנה: 5b הִפְרִישׁ בִּיכּוּרָיו וּמָכַר שָׂדֵהוּ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וְהַשֵּׁינִי. מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֵינוֹ מֵבִיא מִמִּין אַחֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מֵאוֹתוֹ הַמִּין מֵבִיא וְקוֹרֵא. הִפְרִישׁ אֶת בִּכּוּרָיו נָמַקּוּ נִבְזָזוּ נִגְנְבוּ אָֽבְדוּ אוֹ שֶׁנִּיטְמוּ מֵבִיא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם וְאֵינוֹ קוֹרֵא וְהַשְׁנִייִם אֵין חַייָבִין עֲלֵיהֶן חוֹמֶשׁ. נִיטְמוּ בָעֲזָרָה נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וּמְנַיִין שֶׁהוּא חַייָב בְּאַחֵרָיוּתָן עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְהַר הַבַּיִת. שֶׁנֶּאֱמַר רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָֽתְךָ תָּבִיא בֵּית י֙י אֱלֹהֶיךָ וגו' מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַייָב בְּאַחֵרָיוּתָן עַד שֶׁיָּבִיאֵם לְהַר הַבַּיִת. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד וְקָרָא וְחָזַר וְהֵבִיא מִמִּין אַחֵר אֵינוֹ קוֹרֵא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הרי שהביא מין אחד וקרא. הפרשה וחזר והביא ממין אחר ה''ז אינו קורא דהגדתי היום כתיב פעם אחת ולא שתים ובהא אפי' ר' יהודה מודה כדקאמר בגמרא דלר' יהודה היא נצרכה:

תביא בית ה' אלהיך מכאן שחייב באחריותן עד שיביאם להר הבית. שמשהביאם להר הבית נתקיים תביא בית ה' אלהיך:

מתני' ומנין שהוא חייב באחריותן. ואם אבדו צריך להפריש אחרים תחתיהן:

נטמאו בעזרה נופץ אותם. שם ואינו קורא שהרי אינן ראוין הן כלום:

והשניים. אלו אם אכלן זר אין חייבין עליהן חומש שאין להן דין בכורים ממש:

מתני' הפריש את בכוריו. וקודם שהביאן להר הבית נמקו ונמסו או נבזזו מן הבוזזים או נגנבו או אבדו או שנטמאו מביא הוא אחרים תחתיהן ואינו קורא על אלו השניים לפי שאינן ראשית:

ר' יהודה אומר אף מאותו המין מביא. השני וקורא דקסבר דוקא באדם א' הוא דדרשינן הכי שאינו מגיד וחוזר ומגיד אבל בשני בני אדם מגיד וחוזר ומגיד ואין הלכה כר' יהודה:

והשני. הוא הלוקח אינו מביא כלל מאותו המין שהרי כבר הפריש ממנו המוכר ואם הפריש מביא ואינו קורא וממין אחר מפריש הוא ומביא וקורא ומפרש בגמ' דטעמייהו דרבנן משום דכתיב הגדתי היום פעם אחת הוא מגיד ואינו מגיד פעם שנייה כלומר פעם אחת מפריש ומגיד אם ראוי לקריאה הוא אבל אינו מפריש להגיד מאותו המין שכבר הופרש להגיד ואע''פ שלא הגיד זהו משום שמכר השד' הא לאו הכי הפריש להגיד הוא:

מתני' הפריש בכוריו ומכר את שדהו. והרי אינו יכול לומר אשר נתת לי ה' שעכשיו אין לו קרקע הלכך מביא ואינו קורא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source